סוכרת:
סכרת הינה מחלה בה הלבלב אינו מפריש הורמון אינסולין או שהגוף אינו מגיב לאינסולין המופרש, אשר תפקידו להכניס את הגלוקוז אל תאי הגוף. כתוצאה מכך רמת הגלוקוז בדם עולה. כתוצאה מכך תאי הגוף "נשארים רעבים" מאחר והם אינם מקבלים את האנרגיה הדרושה להם.
סוכרת בכלבים נפוצה יותר בנקבות ובגזעים פודל, פינצ'ר, תחש, שנאוצר מינאטורי ואחרים, ואילו בחתולים נפוצה יותר בזכרים.
סוכרת בכלבים נגרמת לרוב כאשר מערכת החיסון של הגוף תוקפת את התאים האחראים ליצור האינסולין, מה שמוביל להפסקה ביצורו (סוכרת סוג 1) ובחתולים היא נגרמת לרוב כתוצאה מהשמנת יתר, מה שמוביל לחוסר תגובה, או תגובה לא מספקת של הגוף לאינסולין המופרש (סוכרת סוג 2).
הסימנים הקליניים העיקריים אשר מאפיינים את מחלת הסוכרת הם:
- שתיה והשתנה מרובה
- אכילה מרובה עם ירידה במשקל
- התפתחות של קטרקט בכלבים, וחולשת רגליים אחוריות בחתולים
הסיבוכים הנפוצים ביותר של המחלה הינם דלקות בדרכי השתן, דלקת לבלב, קטרקט ואף עיוורון בכלבים, ופגיעות עצביות בחתולים.
הטיפול במחלה הינו אינטנסיבי וממושך (לרוב לכל החיים), וכולל זריקות אינסולין, הזנה מיוחדת, פעילות גופנית ובמקרה הצורך הורדה במשקל.
הטיפול דורש מסירות והתמדה מצד בעלי החיה, והצלחתו תלויה מאוד בשיתוף פעולה בין בעלי החיה החולה והצוות הווטרינרי. חשוב לדעת שבעל חיים חולה סכרת המטופל כנדרש יכול לחיות חיים טובים ומאושרים שנים רבות.
קושינג:
קושינג הינה מחלה בה ישנה פעילות יתר של בלוטת האדרנל (יתרת הכליה), מה שמוביל להפרשה מוגברת של קורטיקוסטרואידים מהבלוטה. המחלה נראית בד"כ בכלבים בגילאי ביניים עד מבוגר, יותר בנקבות.
הגורם העיקרי למחלה הינו גידול בהיפופיזה (בלוטת יתרת המח), הגורם השני בשכיחותו הינו גידול בבלוטת האדרנל, והגורם השלישי בשכיחותו הינו טיפול בתרופות המכילות מינונים גבוהים של סטרואידים לאורך זמן.
הסימנים הקליניים העיקריים אשר מאפיינים את מחלת הקושינג הם:
- שתיה והשתנה מרובה
- אכילה מוגברת
- הגדלה של הבטן- נובעת מחולשת שרירים, הצטברות שומן והגדלה של הכבד
- בעיות עור- פרווה דלילה וחסרת ברק, קרחות, נשירה מוגברת
- התנשמות כבדה
הטיפול במחלה תלוי בגורם, וכולל פרוצדורה כירורגית להסרת הגידול, או טיפול רפואי במספר תרופות שונות.
אדיסון:
במחלת אדיסון ישנה תת פעילות של בלוטת האדרנל (יתרת הכליה). המחלה נגרמת עקב פגיעה בייצור סטרואידים בבלוטת האדרנל (יתרת הכליה). בלוטת האדרנל אחראית על ייצור מספר חומרים שמשתתפים ברגולציה של פעילות הגוף הנורמלית (בעיקר גלוקוקורטיקואידים ומינרלוקורטיקואידים).
לרוב חולות במחלה כלבות צעירות עד גילאי ביניים, אך היא קיימת בכל סוגי הכלבים בכל הגילאים. בחתולים היא נדירה.
קיימות מספר סיבות ראשוניות ושניוניות לפגיעה בבלוטות האדרנל אך הנפוצה ביותר בכלבים הינה פגיעה אוטואימונית (מושרית על ידי מערכת החיסון) הגורמת להרס איטי ומתמשך של הבלוטות. הסימנים הקליניים של המחלה עלולים להיות מאד מבלבלים, להידמות למחלות אחרות, ולבוא בתקופות, וכוללים:
- חולשה, ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, הקאות, שלשולים, חולשת שרירים.
- "משבר אדיסוני"- מצב בו הכלב מתמוטט, נמצא במצב של שוק כתוצאה מחוסר איזון של אלקטרוליטים וחוסר יכולת של הגוף להגיב לסטרס. זהו מצב מסכן חיים ועלול לגרום למוות החיה.
הטיפול במחלה הינו לכל החיים, ומתבסס על תרופה המחליפה את ההורמונים החסרים בגוף בהורמונים סינטטים.
לסיכום, מחלת אדיסון פחות נפוצה ממחלת קושינג, אבל היא קיימת ומסוכנת הרבה יותר.
אמנם לא קל לאבחן אותה, אבל מרגע שהיא אובחנה קל יחסית לטפל בה, ועם טיפול מתאים הכלב יכולה לחיות שנים ארוכות וטובות.
