Spirocerca lupi - המקרים הראשונים אובחנו בסוף שנות ה 80' בכלבים אשר טיילו באופן קבוע בפארק הלאומי ברמת גן ומכאן שמה , מאז התפשטה המחלה בכל חלקי הארץ ובשנת 2006 נתגלו המקרים הראשונים בעמק יזרעאל.
כשכלבים נמצאים מחוץ לבית, הם באים במגע עם חומרים אורגנים כמו שאריות מזון, גופות בעלי חיים, צואה וכד' ואוכלים מהם. בתוך החומרים האורגנים מצויות חיפושיות. בחיפושיות נגועות ישנם זחלים של התולעת. לאחר שהכלב בלע את החיפושית הזחלים משתחררים בקיבת הכלב, נודדים בגופו לעורק הראשי ממנו לדופן הוושט (הצינור בו עובר המזון מהפה אל הקיבה) והופכים לתולעים בוגרות. בדופן הוושט סביב התולעת נוצרת גרנולומה שבה מטילה הנקבה את הביצים, הביצים ממשיכות במערכת העיכול ומופרשות בצואה. את הצואה אוכלת החיפושית, והתהליך חוזר על עצמו....
סימני המחלה ונזקיה: בזמן נדידת הזחל בעורק הראשי הוא מחליש את דופן כלי הדם, אשר עלול להיקרע,
דבר אשר יגרום למוות מהיר ופתאומי ללא סימנים מקדימים אחרים.
הגרנולומות הנוצרות בצינור הוושט עלולות לגדול ולהגיע לגודל של עד 4 ס"מ, לחסום את הצינור באופן חלקי, לדמם, לבעל החיים קשה לבלוע את המזון ויתכנו פליטות שלו החוצה. לעיתים הגרנולומות עוברות התמרה סרטנית והופכות לגידולים ממאירים.
ישנם מקרים בהם נודדים הזחלים למקומות נוספים כמו עמוד השדרה ובית החזה והנזקים במקומות אלו יתבטאו בשיתוק, צליעה, שיעול וקשיי נשימה.
לצימצום התפשטות המחלה: יש להשגיח על הכלבים במהלך הטיול, להוליכם ברצועה ועל ה"בלסנים"
שביניהם אף לשים על פיהם מחסום. יש לאסוף את צואת הכלבים משטחים ציבוריים.
מתן טיפול מונע: מתן זריקה אחת לשלושה חודשים.
